Rosh Hashanah 25

Kapitel 25

א ודלמא לא עייל כלל וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות

1 Vielleicht, wenn es noch gar nicht [gewachsen] ist, und der Allbarmherzige sagt, daß es bis zum Hüttenfeste zum Erlaßjahre gehört!? –

ב לא סלקא דעתך דכתיב (שמות כג, טז) וחג האסיף בצאת השנה מאי אסיף אילימא חג הבא בזמן אסיפה הכתיב באספך

2 Dies ist nicht anzunehmen; es heißt ja: das Fest der Ernte beim Ausgange des Jahres; was heißt ‘Fest der Ernte’:

ג אלא מאי אסיף קציר וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ראש השנה וקא קרי לה בצאת השנה

3 wollte man sagen, das Fest, das um die Zeit der Ernte, so heißt es ja bereits: wenn du einsammelst; wahrscheinlich ist unter ‘Fest der Ernte’ das Mähen zu verstehen. Den Rabbanan ist es bekannt, daß das Getreide, das am Hüttenfest gemäht wird, am Neujahrsfeste ein Drittel [des Wachstums] erreicht hat, und er nennt es Ausgang des Jahres.

ד א"ל ר' ירמיה לר' זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא כל מדות חכמים כן הוא

4 R. Jirmeja sprach zu R. Zera: Wissen die Rabbanan so genau zwischen einem Drittel und weniger als einem Drittel zu unterscheiden!? Dieser erwiderte: Habe ich dir etwa nicht gesagt, daß du an den Festsetzungen nicht rütteln sollst!? So ist es bei allen Normen der Weisen:

ה בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין

5 in vierzig Sea͑ [Wasser] kann man [rituell] untertauchen, in vierzig Sea͑ weniger eines Qurṭub kann man nicht untertauchen; in Eigröße sind Speisen verunreinigungsfähig, in Eigröße weniger eines Sesamkörnchens sind sie nicht verunreinigungsfähig; in der Größe von drei zu drei [Handbreiten] ist eine Sache durch Auftreten verunreinigungsfähig,

ו שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס

6 von drei zu drei weniger eines Haares ist sie durch Auftreten nicht verunreinigungsfähig.

ז הדר א"ר ירמיה לאו מילתא היא דאמרי דבעו מיניה חברייא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל ביד נכרי (ויקרא כג, י) קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי

7 Später sprach R. Jirmeja: Was ich sagte, ist überhaupt nichts; die Genossen fragten R. Kahana, woher die Jisraéliten, als sie in das Land einzogen, ihre Schwingegarbe darbrachten, wollte man sagen, [vom Getreide] eines Nichtjuden, so sagt ja der Allbarmherzige: eure Ernte, nicht aber die Ernte eines Nichtjuden!? –

ח ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו לא ס"ד דכתיב (יהושע ה, יא) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדר אכלי מהיכן הקריבו

8 Woher aber, daß sie sie darbrachten, vielleicht brachten sie sie überhaupt nicht dar!? – Dies ist nicht wahrscheinlich, denn es heißt: und sie aßen vom Ertrage des Landes am auf den Pesaḥ folgenden Tage; sie aßen also erst am auf den Pesaḥ folgenden Tage und nicht vorher, weil sie zuerst die Schwingegarbe darbrachten und nachher aßen. –

ט אמר להן כל שלא הביא שליש ביד נכרי

9 [Sie fragten] also, woher jene sie darbrachten, und dieser erwiderte ihnen, von dem, was im Besitze eines Nichtjuden kein Drittel [des Wachstums] erreicht hatte.

י ודלמא עייל ולא קים להו אלא קים להו הכא נמי קים להו

10 Vielleicht hatte es erreicht, ohne daß man es feststellen konnte!? Vielmehr war es ihnen bekannt, ebenso ist es auch hierbei bekannt. –

יא ודלמא לא עייל כלל אבל היכא דעייל ריבעא בין שליש לפחות משליש לא קים להו

11 Vielleicht von dem, was noch nichts erreicht hätte, während sie bei dem, was schon ein Viertel [des Wachstums] erreicht hat, zwischen einem Drittel und weniger als einem Drittel nicht zu unterscheiden vermochten!? –

יב לא סלקא דעתך דכתיב (יהושע ד, יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש ואי ס"ד דלא עייל כלל בחמשה יומי מי קא מליא

12 Dies ist nicht anzunehmen; es heißt: das Volk kam am zehnten des ersten Monats aus dem Jarden herauf, und wenn du sagen wolltest, es hatte noch garnichts erreicht, so konnte es ja in fünf Tagen nicht reifen. – Wieso konnte es in fünf Tagen reifen,

יג אלא מאי דעייל רבעא או דנקא אכתי בחמשה יומי מי קא מליא אלא מאי אית לך למימר (דניאל יא, מא) ארץ צבי כתיב בה ה"נ ארץ צבי כתיב בה

13 auch wenn es ein Viertel oder ein Sechstel [des Wachstums] erreicht hat!? Vielmehr mußt du sagen, [das Jisraélland] heiße ein Rehland, (ebenso auch hierbei, [das Jisraélland] heißt ein Rehland.)

יד מתקיף לה רבי חנינא ומי מצית אמרת דהאי אסיף קציר הוא והכתיב (דברים טז, יג) באספך מגרנך ומיקבך ואמר מר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר

14 R. Ḥanina wandte ein: Wieso kannst du sagen, unter ‘Ernte’ sei das Mähen zu verstehen, es heißt ja: wenn du von deiner Tenne und deiner Kelter erntest, und der Meister sagte, die Schrift spreche vom Abfall der Tenne und der Kelter!?

טו א"ר זירא הא מילתא הואי בידן ואתא רבי חנינא שדא ביה נרגא

15 R. Zera sprach: Bis jetzt hatten wir es, und nun kam R. Ḥanina und warf eine Keule hinein. – Woher wissen wir es nun? –

טז אלא מנלן כדתניא רבי יונתן בן יוסף אומר (ויקרא כה, כא) ועשת את התבואה לשלש השנים

16 Wie gelehrt wird: R. Jonathan b. Joseph sagte: Und es wird den Ertrag aller drei Jahre bringen;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel